מה הסוד של הגופן העברי המצליח ביותר בכל הזמנים?

מראשית ימי המצאת הדפוס באירופה (בשנת רל"ה 1475 למניינם) לא הצטיינו מדפיסי הספרות היהודית בגופנים קריאים וקלים במיוחד, מכיון שהדפוס היהודי בו הודפסו בעיקר ספרי קודש לא שם דגש מיוחד על יופי והדר אלא על תוכן ואיכות תורנית – בדיוק כפי שרוב יהודי העולם היראים התמקדו יותר בתוכן מאשר במעטפת – לכן יוצקי האותיות השתמשו בכתב האשורית האשכנזי כהשראה לגופנים בהם הדפיסו את הספרים.

לגופנים העבריים היתה מאז ומתמיד בעיה של אותיות דומות אשר מקשות על הקריאה, במקום שעיני הקורא ירוצו ויגמעו אותיות, צריך היה כל אחד להתעכב חלקיקי שניה על כל תיבה ותיבה לנסות לזהות האם זה ו' או ז', ס' או ם', ח' או ת', ב' או כ' ועוד (ראו תמונה), דבר שלא הפריע כל כך ליהודים, שכם ככה לא היו בביתם הפרטי יותר מכמה ספרים וכך הם המשיכו הלאה להדפיס בשיטה הזאת.

האותיות ב' וכ' בגופן וילנא

כל זה היה עד להתפתחות הספרות היהודית הלא דתית, בשונה משנים קודמות בהם יהודים משכילים השתמשו בלשונות לע"ז במאמריהם ובספרותם הזולה – התפתחה במקביל לתנועת הציונות ספרות ועתונות בעברית ובו כן שמו דגש על הנראות החיצונית של התוצר הסופי ולא על התוכן, דבר שגרם לכך שיהודים המודרנים והחילוניים שמרכזם האינטקטואלי היה בעיקר בארצות מערב אירופה חיפשו ליצור גופנים עבריים קריאים ונעימים לעין הקורא.

בעיר לייפציג (Leipzig) אשר בגרמניה בו הוקמו מרכזי יציקה מרכזיים לאותיות ממגוון עצום ורחב של שפות – התגורר רפאל פרנק (Rafael Frank) אשר היה יהודי אשכנזי מודרני, חזן בית הכנסת האורטודוקסי וסופר סת"ם במקצועו, רפאל, אשר הכיר את האות העברית בשל עבודותיו התייגע למצוא לאות העברית גופן ראוי וקרי אשר הקורא יכול לרוץ בהם, הוא ישב עם מלומדים שונים והגיע לתוצאה אותה יצק במפעל היציקה "סי אף ריהל" (C. F. Rühl) בשנת תר"ע (1910) ויקרא שמו בישראל "פרנק-ריהל" על שם מעצבו ובית היציקה.

האותיות ב' וכ' בגופן פרנק-ריהל

הגופן החדש היה לגופן קרי ונפוץ מכיון שלקח השראה מאותיות הסת"ם הספרדיות המרובעות, התגים (סֶרִיף) היו עדינים ובעיקר מכיון שלא היה בולט מדי והיה קל להבחין בין האותיות הדומות (ו' וז' למשל).

ההבדל בתגים (סריף) מימין ליבורנה ומשמאל פרנק-ריהל

מאז ועד היום רוב העיתונים והספרים מכל קצוות האוכלוסיה היוצאים לאור בעברית ובלשון הקודש מודפסים עם הגופן פרנק-ריהל, ולא שלא ניסו לשנות, ניסיון של העיתון החילוני "מעריב" לשנות את גופן לגופן מודרני יותר (נרקיס) נתקלו בהתנגדויות עזות של ציבור הקוראים וגרמו בסופו של דבר לקריסתה אט אט של העיתון הנפוץ.

לגופן נוצרו עם השנים מגוון רחב של גירסאות ויוצרי פונטים שונים הפיקו גופן בהשראתו ביניהם פלרון, גוטמן, פונטביט, אאא ובית אלף.

גרסאות פרנק-ריהל, מימין של פונטביט ומשמאל של פלרון

כעת במבט לאחור בראי ההיסטוריה, זכתה האות פרנק-ריהל אשר בכלל נועדה לכתבי חול להתקדש ולהיכרך יחד עם ספרי הקודש בכל תחום ותחום, כאשר רוב הקוראים היום באותיות אלו הם הנאמנים לדבר ה' העוסקים בתורה יום וליל.

ספר "חקי חיים" אשר הגופן פרנק-ריהל שולט בו

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו, שנאמר (ישעיה מג, ז), כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו.


במאמר הבא גלגולו של גופן – איך הפרנק-ריהל הגיע בסופו של דבר לספרות הקודש?

אתר זה נבנה באמצעות